רכיבה על אופניים וברכות לניצולי סרטן

זה עתה חזרתי מרכיבה על אופניים לחגיגת יום הולדת 90 מבוסטון לניופורט (40 של רושל שורץ ו-50 שלי). קבוצת הרכיבה אורגנה על ידי חבר, ריצ'רד שוסטר, שיש לו אישיות גדולה כמו של רושל. זו לא הייתה רכיבה לצדקה. במקום זאת, רכיבות שוסטר השנתיות הללו עוסקות כולן בשמחה טהורה ובמודעות לברכות החיים. בקבוצה שלנו, שמנתה 40 רוכבי אופניים, היו שלוש ניצולי סרטן ואישה שבתה חיובית ל-BRCA, כמו גם אנדי זיידמן, אונקולוג ידוע לסרטן השד במרכז הסרטן ממוריאל-סלואן קטרינג.

ביום הראשון היו כמה כבישים מסובכים, אבל אז המשכנו לשביל אופניים יפהפה. בזמן שרכבתי לצד רושל, היא התקדמה מאחורי אנדי, הסתכלה עליי ואמרה כמה סוריאליסטי זה לרכוב על הזנב של אנדי. בדיוק כשהגענו למלון בילטמור בפרובידנס, רוד איילנד, אחרי 82 קילומטרים, השמיים נפתחו וירד גשם זלעפות. ראינו את עצמנו מבורכים פשוט בזכות העובדה שהצלחנו להישאר יבשים.

היום השני התחיל בהרמת כוסית "רשמית" לכבוד "הרוכבת הכי מעוררת השראה", שדיברה בקצרה על שרשרת בזמן שעמדתי לצידה לבוש בבגדי הרכיבה שלי משרשרת. לאחר רכיבה לאורך שביל אופניים באורך 27 ק"מ לאורך המים, היום הסתיים בניופורט כשרכבנו על אופניים לתוך פארק הגובל באוקיינוס האטלנטי, כשילדים עפו עפיפונים בשמיים. מרהיב!

כשרכבתי על אופניים לצד בתי קיילה, שתגיע לקולג' בסוף שנת הלימודים הקרובה, נזכרתי כמה לא הצלחתי בהעפת עפיפונים כשהייתה צעירה יותר. הרגשתי מבורכת לא רק בגלל שעפיפונים עפו בשמיים ולא בגלל הממטרים המאיימים שצפו מוקדם יותר בבוקר, אלא גם בגלל שחגגתי את יום הולדתי ה-50, כשרכבתי לצידה.

ימי הולדת מקבלים משמעות מיוחדת יותר לאחר אבחון סרטן השד. לא הופתעתי שלרושל הייתה הסיבולת הפיזית למסע רכיבה של 160 קילומטרים. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי איך הייתה לה הסיבולת להמשיך לספר מחדש את סיפורה של שרשרת. גלגלי השמחה ואימוץ ברכות החיים החזיקו אותנו קדימה. בשנה הבאה, נמשיך לצעוד קילומטר נוסף כדי להגיע למאה שנה!! בשנה שאחרי זה נכוון ל-120!