בלוג

BRCA, בנים, ושדיים

או דייטים! אנשים אומרים שזה כיף, אבל האם זה באמת? הפרפרים, הדייטים הגרועים, התוויות, שיחות הטלפון שלא נענו. הייתי קוראת לזה קשה, בלשון המעטה. כשאתה נמצא חיובי לגן BRCA בגיל 24, דייטים הם אפילו יותר מאתגרים. המשכתי לשאול את עצמי, מי ירצה לצאת איתי עם הסיכון המוגבר שלי לפתח סרטן? זה היה איפה שהייתי לפני כשנתיים.

פגשתי את דוד בפגישה עיוורת ונכנסתי לחוויה עם המון דעות קדומות. הנחתי שאף בחור לא ירצה לצאת עם בחורה חיובית ל-BRCA. לקח לי כמעט 3 חודשים לספר לו על זה. בניתי את זה למצב בלתי מנוצח ומאתגר, שהייתה לו כל זכות לעזוב אותו.

וואו, טעיתי! הוא קיבל הכל בקלילות. הוא סיפר לי איך איבד את אמו לסרטן השד, ואיך הוא חשב שאני מקבלת החלטות טובות. הוא התמודד איתי עם כל היבט, יחד, והצחיק אותי לאורך הדרך. הוא היה שם איתי ודחף אותי לשאוף לרופאים טובים יותר ולתוצאות טובות יותר. הוא עזר לי לזכור את כל הדברים האחרים שמרכיבים את מי שאני; סרקזם, הארי פוטר, נעלי ספורט בצבעים בהירים, ו-Scrabble, לא רק BRCA. דברים שהופכים אותי לאיימי.

דוד הראה לי שהוא אוהב אותי כולה, אפילו את החלקים שהנחתי שהוא לא יאהב. למדתי לקח חשוב: אל תניחי ממצאים - זה באמת לא יוביל אותך לשום מקום. קבלי את BRCA כחלק מחיייך, אבל אל תתני לזה להגדיר אותך. יש כל כך הרבה יותר בחיים שמחכה לי. בגיל 27, בלילה שלפני הניתוח השני של כריתת השד המונעת שלי, דוד הציע לי נישואין. קיבלתי את האגדה שלי. הייתי בת מזל למצוא את דוד, שתמך בי לאורך החוויה שלי, ואני נרגשת להצטרף לרשת התמיכה הלאומית של שרשרת כדי שאוכל לתת בחזרה ולתמוך בנשים יהודיות אחרות המתמודדות עם BRCA.