סרטן השד והמסע הרוחני שלי

הלכתי לתפילות שבת הבוקר בפעם הראשונה מזה חודשים. היעדרותי הארוכה לא הייתה החלטה מכוונת. למעשה, רק לאחרונה נודע לי על ה"החלטה".

אבחון סרטן משפיע על הרבה יותר ממה שאתה חושב. כמובן שציפיתי לאתגרים הפיזיים. ולא היה מפתיע כשמצאתי את עצמי מרוקן רגשית. מה שלא זיהיתי באף אחת משתי האבחונות שלי היה ההשפעה שהייתה לסרטן על חיי הרוחניים. 

לחיות חיים יהודיים היה חשוב לי מאז ילדותי. לאורך השנים היו להם משמעות שונה מאוד, אך תמיד היו חלק בלתי נפרד ממי שאני. גדלתי בבית כנסת רפורמי. בעלי, כיום יהודי מסור, גדל בבית נוצרי. בילינו זמן בקהילות קונסרבטיביות ואורתודוקסיות כאחד. החוויות המגוונות הללו הפכו אותנו לרגישים מאוד הן לאופן שבו אנו מקיימים את דתנו והן למערכות היחסים שלנו עם אלוהים והקהילה.

במהלך האבחון הראשון שלי, פניתי באופן אינסטינקטיבי לאמונה ולרוחניות. הלכתי לבית כנסת, דיברתי עם אלוקים, ענדתי קמיע עם טקסט יהודי ואפילו קיבלתי ברכה מרפאת מרב. הקהילה שלי והאמונה שלי היו חלק גדול מההחלמה שלי. שאבתי כוח ממה שתמיד היה חשוב לי.

שבע עשרה שנים מאוחר יותר, בזמן האבחון השני שלי, בלי אפילו להבין זאת, נסגרתי מבחינה רוחנית. במבט לאחור, זה היה כאילו מתג התהפך. פרשתי מהקהילה שלי. הפסקתי להשתתף בתפילות שבת ולא שאבתי הרבה שמחה מחגים ומשבת.

התמודדות עם מחלת הסרטן מפעילה לחצים ייחודיים לא רק על החולה, אלא גם על המשפחה. משבר רפואי יכול לא רק לאחד את המשפחה; הוא יכול גם להדגיש הבדלים. במשפחתי, עם חיי הדת השמחים והנבנים בקפידה, שינויים מכל סוג היו אתגר שהיה צורך לטפל בו. האם השינויים שעשיתי היו קבועים? כיצד הם ישפיעו על משפחתי? האם הם באמת עזרו לי להתמודד עם האבחונים שלי?

אני מבין עכשיו, הן בזכות הזמן והן משיחות שניהלתי עם ניצולי סרטן אחרים, שאבחון יכול להפוך אדם לשברירי מבחינה רוחנית. כשאתה מאובחן, ייתכן שתחפש למצוא משמעות בחוויה. זה יכול להיות התקרבות לאמונה, שינוי האופן שבו אמונתך באה לידי ביטוי, או התרחקות מוחלטת. זו יכולה להיות החלטה מכוונת, או משהו שאתה מבין במבט לאחור. אולי השתגעתי. אולי הייתי צריך כל טיפת כוח שהייתה לי כדי להתמודד עם הטיפול שלי. מה שאני יודע עכשיו, בריא ומזמן עבר טיפול, הוא שחסר משהו בחיי.

שמירת יהדות ומחויבות אליה תמיד היו שיחה פעילה בביתי, אז אני לא בטוח למה לקח לי חודשים להבין את השינויים שהתרחשו באבחון השני שלי. עכשיו, כשאני מודע למה שאיבדתי, הבטחתי לעצמי להילחם בדרכי חזרה למשהו שתמיד הביא לי שמחה ונחמה. אני לא בטוח איפה אמצא את עצמי בסופו של דבר, אבל אני יודע דבר אחד בוודאות: אהיה בבית הכנסת בשבת הבאה!

שרשרת היא עמותה ארצית ללא מטרות רווח, התומכת בנשים צעירות ומשפחות, מכל הרקעים היהודיים, המתמודדות עם סרטן השד, בכל שלב - לפני, במהלך ואחרי האבחון.