מה שכל אישה צעירה המתמודדת עם סרטן צריכה

מיד לאחר שיחת הטלפון נאמר לי שיש לי סרטן שד, וקפאתי. עמדתי, דוממת בטלפון עם האחות המטפלת בזמן שהיא אמרה לי מה אני צריכה לעשות הלאה, אבל לא הקשבתי (למרות שכנראה הייתי צריכה להקשיב). העולם המשיך, כמעט בהיפר-לאפס, ובכל זאת עמדתי שם וצפיתי במתרחש, לא מסוגלת לזוז. עיבדתי את מה שהיא אמרה, אבל לא היה לי מושג מה זה אומר. האם אצטרך לעבור ניתוח? מי יטפל בי? איזה רופא אני צריכה למצוא? האם אמות?

שאלות אלו נפוצות מאוד לאחר כל אבחנה, אבל עבור אישה בשנות ה-30 לחייה, כשנאמר לה שהחיים שלנו עומדים להשתנות באופן דרסטי, יש אלמנט של הפתעה. עבור נשים רבות, שנות ה-20 שלנו נועדו לגלות מי אנחנו ושנות ה-30 שלנו נועדו ליהנות ממי שהפכנו להיות, ואבחון סרטן באמת זורק את כל זה בספק. בין אם את נשואה, רווקה, במערכת יחסים, אמא, דודה, סרטן בשנות ה-30 לחייה הוא כדור שקשה מאוד לבלוע.

אחרי שההלם הראשוני של האבחנה שלי שכך, עשיתי מה שכל אישה הייתה עושה, מיהרתי לחנות הספרים המקומית שלי כדי למצוא ספר שיתאים לצרכים שלי. חיפשתי ספרים לאישה בת 32 שגילתה שזה עתה שחייה השגרתיים נקטעו ולמעשה לעולם לא יהיו אותו הדבר.

הספר הזה לא היה קיים.

לא יכולתי להאמין שאין שום דבר זמין לנשים בגילי. שום דבר שיעזור לי בתהליך הזה. הלוואי והייתי יודעת על שרשרת. מה שהארגון מספק הוא בדיוק מה שכל אישה צעירה צריכה; תמיכה, הבנה ותשובות שלא מגיעות ממנתח חיטוי. אני מרגישה כל כך אסירת תודה שמצאתי את הרשת המדהימה הזו של נשים בנקודה שבה אני יכולה להיות אוזן קשבת, משאב, כתף להישען עליה. אף אישה לא צריכה לענות על כל שאלותיה לבד, ובזכות שרשרת, הן לא צריכות!

מרדית גולדברג הוא המחבר של, מקוקטיילים לכימותרפיה: מדריך להתמודדות עם סרטן בשנות ה-30 לחייך, זמין כעת.