מתמודדת עם סרטן השד בגיל 36... מה עכשיו?

מאת: פמלה וולף, תומכת עמיתים בשרשרת

כל יום בשנתיים וחצי האחרונות, סרטן השד היה חלק מחיי. זה נושא שאני חיה ונושמת, ובכל הזדמנות, אשמח לנסות לחנך אחרים או לענות על שאלות. זה נושא שאני מרגישה בקיאה בו מאוד מאז שלקחתי את הקורס המזורז, "אז את בת 36 ויש לך סרטן שד... עכשיו מה?". הייתי בת מזל מאוד, כי היו לי חברים ומשפחה נהדרים שתמכו בי ועזרו לי במאבק האישי שלי.

כאשר סניף הדסה שלי ביקש ממני לשתף את החוויה שלי כאישה יהודייה צעירה עם סרטן השד באירוע מקומי, נעניתי בשמחה, להוטה לדבר על מחלה שאני מרגישה שאני לא יכולה לעשות מספיק לגביה. התבקשתי להדגיש 5 דברים ייחודיים שלמדתי שאחרים אולי לא יודעים, מה שגרם לי לתהות מה היה ייחודי בחוויה שלי? האם לא כל אישה יודעת על סרטן השד? זה גרם לי להבין שבעוד שרוב הנשים יודעות על סרטן השד, הן כנראה לא יודעות על האתגרים העומדים בפני אישה בת 36 שלא רצתה שיתייחסו אליה כאילו אובחנה בגיל 65, שעדיין חלמה להקים משפחה מתישהו, ובחרה לא לעבור כימותרפיה לטובת פרוטוקול טיפולי חדש.

שיתפתי את הפרטים האינטימיים של עולמי ה"חדש", עולם שבו אני נוטלת כדורים בבוקר שיש להם תופעות לוואי משנות חיים, אבל הם המפתח לקיום חיי. בשבילי, זה חיים. עבור האנשים שמקשיבים, זה צד של סרטן השד שהם מעולם לא ידעו עליו. היה לי הכבוד להיות חלק מתוכנית הקישור של שרשרת ולהשתמש בניסיוני האישי כדי לעזור לנשים יהודיות צעירות אחרות המתמודדות עם סרטן השד. אני אחת המבורכות באמת. אני נלחמת ושורדת. אני מרגישה כאילו הסיבה שאני עדיין כאן, בחיים היום, היא לעשות בדיוק את מה שעשיתי: לחנך נשים, להעלות את המודעות ולעזור לאחרות להילחם במאבק.