קול הולך וגדל ליהודים המתמודדים עם מחלה קשה

מאת: רושל שורץ, מייסדת ומנהלת בכירה של שרשרת

התעצבתי לקרוא ב"שבוע היהודי" תיאור בגוף ראשון של מאבקה של אישה אנונימית לחיות עם מחלה קשה ולצאת לדייטים בקהילה האורתודוקסית. כמייסדת ומנכ"לית של "שרשרת", ארגון ארצי התומך בנשים ובמשפחות מכל הרקעים היהודיים המתמודדות עם סרטן השד, שמעתי לעתים קרובות מדי את חששותיהן של אמהות ובנות כי ידיעה על מחלה במשפחתן עלולה להשפיע על יכולתם של בני המשפחה להינשא.

למרבה הצער, סטריאוטיפים של אנשים החיים עם מחלה ודאגות נלוות בנוגע לדייטים ומערכות יחסים משפיעים על אנשים מכל הזרמים הדתיים. בין אם רפורמים, קונסרבטיביים או חסידיים, גברים ונשים צעירים המתמודדים עם מחלה קשה מתקשים בשאלה כמה לספר לבן/בת זוג פוטנציאלי, ומתי. הפחד להיות מוגדר על ידי המחלה אינו נושא אורתודוקסי בלבד.

אנו מתקדמים. בעשר השנים שחלפו מאז ייסוד שרשרת, הייתי עד לשינוי ניכר בנכונות הקהילה לדון בגלוי במחלות. שיתפנו אלפי גברים ונשים בשיחות גלויות על סרטן השד והשחלות, נושאים שבעבר היו אפופי סוד. מילים כמו "סרטן השד", שבעבר היו טאבו ונלחשו רק, הפכו לנושא הציבורי של דרשותיו של רב, אירועים במרכזי קהילה יהודיים וקבוצות לימוד בבתי כנסת. ארגונים כמו שרשרת יצרו שיחות מצילות חיים על ידי מתן קול לאלו המתמודדים עם מחלה קשה.

כאישה רווקה שחיה עם מחלה כרונית, חתמתי את שמי על מכתב לעורך בתקווה להמשך התקדמות - קול הולך וגדל עבור אלו המאמינים שאהבה וחברות יכולות לבוא גם לאחר האבחנה המפחידה ביותר.