איך השגתי את זה לפני שזה השיג אותי

אמי הייתה נשאית של מוטציית הגן BRCA ואובחנה כחולת סרטן השד בגיל 32. לאחר שאמי נפטרה בגיל 51, ידעתי שישנה אפשרות שגם אני נושאת את מוטציית הגן המזיקה BRCA. כשהרופא התקשר למסור לי תוצאות, לא הופתעתי אלא התאכזבתי שלא הצלחתי איכשהו להימנע מגורל זה.

נתקלתי באתר האינטרנט של שרשרת בזמן שחיפשתי מידע על האבחנה החיובית שלי לסרטן BRCA. ידעתי שאני רוצה לגלות כל מה שאפשר על המוטציה הגנטית, הסיכונים שלה, גורמי ההסתברות ודרכי המניעה. אני אסירת תודה לאנשים בשרשרת על כך שהם נותנים לאנשים המתמודדים עם סרטן השד מקום מרכזי לקבל מידע, תמיכה והרגעה.

אחרי המחקר הרגשתי כמו חולת סרטן שד שמחכה שזה יקרה. רציתי לקחת שליטה על היבט של המחלה שניתן לשלוט בו ולעשות כל דבר אפשרי כדי להפחית משמעותית את הסיכון שלי.

אני אסירת תודה לנצח לעמיתה שלי על ששיתפה אותי בחוויית הניתוח המונע והפרופילקטי שלה שעברה שנה קודם לכן. בעזרת תמיכתה, יכולתי להתמודד עם המסע האישי שלי בביטחון מלא ובחשש מינימלי. הייתי בת מזל שחברתי הקודמת המליצה על צוות מדהים שהצליח לבצע כריתת שד כפולה מונעת וחוסכת פטמות עם שחזור בניתוח אחד. חזרתי לעמוד על הרגליים וחזרתי לעבודה שבועיים לאחר מכן.

אני מאמינה שכל אדם שבחר לעבור כריתת שד לפני שאובחן, הוא אדם נוסף שהמדע המודרני, על כל יכולתו, הצליח לעזור לו. המטרה היא שזה יחסוך לנו את הכימותרפיה, החרדה, הפחדים... אני מכירה את תופעות הלוואי האלה היטב. ראיתי את אמי סובלת מהן עוד מגיל 12.

אמא שלי הייתה החברה הכי טובה שלי עלי אדמות. היא לימדה אותי להיות פרואקטיבית, לקחת את המושכות בכל סיטואציה ולעמוד על משהו כשאתה מאמין בו. אני מאמין שהיא תהיה כל כך גאה וכל כך אסירת תודה שעשיתי את הניתוח הזה. אני רוצה לעודד אחרים לנצל את הרגע ולא לאפשר לפחד לעמוד בדרכם לקבל החלטות בריאות שמתאימות לנסיבות הייחודיות שלהם.