בלוג

מבוא לנורמלי ה"חדש"‘

Four people pose together outdoors, all wearing matching red St. Anns Basketball hoodies. An adult man and woman stand behind a girl and a boy. They are smiling and standing in front of stone steps and a building.

כשאת שומעת את המילים "יש לך סרטן", את מיד יודעת שהחיים שלך השתנו לנצח. את לא ממש יודעת מה זה אומר מיד - לוקח זמן עד שזה מתחיל לחלחל, וכשהוא קורה, זה מתפשט לכל תחום בחייך. אני מדברת מניסיון, כמי שאובחנה עם סרטן שד בשלב 3A בגיל 39, ללא גוש, היסטוריה משפחתית או מרכיב גנטי.

עבור רבים מאיתנו שאובחנו, אנו מבינים שיש לקבוע סדרי עדיפויות ולקיים הבטחות. אנו מכירים בכך שאנו בני תמותה בכל מובן המילה, כשלפני כן, ייתכן שזו לא הייתה מחשבה דחופה. אנו בוחנים את חיינו וחושבים כיצד להיות מאושרים. חלקנו מאבדים את עבודתנו, חלקנו מאבדים את מערכות היחסים שלנו שחשבנו שנבנו כדי לשרוד הכל - כולנו, לעומת זאת, מאבדים את תחושת ה"נורמליות" שלנו.

בנקודה מסוימת, לרובנו נאמר בצורה כלשהי לחזור ל"נורמלי", והעובדה היא שמישהו עבר למצב נורמלי כי קשה מדי לחזור להיות איך שהיינו קודם, ויש דברים שלמדנו דרך החוויה הנוראית הזו, כולל כמה חשוב לדאוג לעצמנו ולהיות "מאושרים" או "מרוצים" בחיינו.

זה יכול להיות שינוי בקריירה שלנו, או שילוב שמחה ואיזון בחיינו בדרכים שונות אך משמעותיות. פוסטים אלה בבלוג ידברו עוד על הדרכים השונות בהן נוכל למצוא ולאמץ את האיזון בחיינו לאחר אבחון סרטן.

ליסה ונטו נילסן היא סופרת, מרצה וניצולת סרטן. היא מייסדת העמותה Balance After Cancer.