מעולם לא התלהבתי כל כך מלהיות שלילית!

מאת: ג'ניפר קולמן, תומכת עמיתים בשרשרת

היום קיבלתי כמה מהחדשות הטובות והמקלות ביותר בחיי: תוצאות הבדיקה שליליות לגן לסרטן השד!

אחרי שאיבדתי את אמי לסרטן השד כשהייתה בת 47, ואני הייתי בת 15, שאלתי כל גינקולוג שראיתי, בגילאים שונים של חיי, ובמדינות השונות בהן גרתי, אם כדאי לי להיבדק ל-BRCA. להפתעתי, כולם אמרו "לא".“

זמן קצר לאחר שנישאתי לבעלי, ג'ון, בשנת 2008, קראתי ספר זיכרונות יפהפה על סרטן השד, "יפה זה מה שמשנה", מאת ג'סיקה קוולר. בזמן שקראתי את הספר, החלטתי שהגינקולוגים טועים: אני בהחלט צריכה להיבדק. ג'ון ואני נפגשנו עם יועץ גנטי, אבל הבנו שאנחנו עדיין לא מוכנים לעבור את הבדיקה, שיניבה תוצאות שעלולות לשנות את חיי.

שנתיים לאחר מכן, התייעצתי עם האונקולוג של אמי, שהוא למרבה הנוחות בן דוד קרוב. הוא הסכים בתוקף שאני צריכה להיבדק. כשהלכתי לתור השנתי לגינקולוגיה ביוני, הרופאה שלי ארגנה לי את הבדיקה, למרות האמונה הברורה שלה שזה מיותר. למרות שהבדיקה נקבעה לאוגוסט, אמרתי לאבא שלי ולחברים שלי שזה יהיה בסתיו, למקרה שאמצא חיובית ואצטרך זמן לעבד את המידע לבד קודם.

כשהתעוררתי עם התקף חרדה גדול ביום הבדיקה, התקשרתי במהירות לאבא שלי, שהיה התמיכה והחייל שלי במהלך מאבקה של אמי בסרטן השד שני עשורים קודם לכן. הוא הרגיע אותי עם עובדות אבהיות על גנטיקה של סרטן השד, כמו גם עם טוב לב ותמיכה. הוא הביע תחושה חזקה, מעבר לתקווה בלבד, שהתוצאות שלי יהיו שליליות, וזה בדיוק מה שג'ון ואני הרגשנו.

באותו אחר הצהריים, צעדתי הלוך ושוב בחדר ההמתנה במרכז השד במשך 45 דקות, שהרגישו כמו 45 ימים. לבסוף, המשכתי לחדר בדיקות שם אחות רשמה את ההיסטוריה המשפחתית שלי. קיבלתי שתי כוסות קטנות של מי פה, שטפתי כל אחת מהן במשך 30 שניות, ואז ירקתי לתוך בקבוקון כדי לתת דגימת DNA. עזבתי את מרכז השד עם, אם לא רוח רעננה, אז לפחות פה רענן! הם אמרו שאקבל שיחה עם התוצאות תוך שבועיים-שלושה. אמרתי לג'ון ולאבא שלי שהתוצאות יגיעו בעוד שישה שבועות - במשחק ההמתנה החרדתי הזה, לא רציתי לחץ.

החדשות הטובות הגיעו פחות משבוע לאחר מכן. בכיתי באושר בזמן שהאחות אמרה לי שאני צריכה להתחיל ממוגרפיה שנתית בגיל 34 (כבר התחלתי בגיל 30, לפי עצתה של בת דודתי) ולהמשיך בבדיקות עצמיות ובביקורים סדירים אצל רופא נשים.

דאגה ועזרה לאחרים היא אחת ההנאות הגדולות ביותר שלי. שירות כתומכת עמיתים בשרשרת יאפשר לי לתמוך בנשים, שכמוני, יש להן שאלות גנטיות מפחידות אך תקפות בנוגע לסיכוייהן לאבחן סרטן שד במהלך חייהן.