ארוחת שבת ורודה בבית מוישה בסיאטל

לא ידענו למה לצפות. ערכנו חמישה שולחנות עם מפות ורודות, צלחות ורודות וכלי אוכל ורודים. האוכל היה מוכן ומוכן, ועכשיו חיכינו ליהודים צעירים מאזור סיאטל שיגיעו לביתנו. בערך 15 דקות לפני 18:30 (שעת ההתחלה שנקבעה לנו) אנשים התחילו להגיע. תחילה כמה אנשים פה ושם, אחר כך חבורה של זוגות, ולבסוף הקבוצות הגדולות. לפני שהספקנו להבין מה קורה, היו לנו 48 אנשים שישבו לקידוש ולמוצץ, ועוד 15 נוספים נכנסו בדלת במשך כל הלילה. ארוחת הערב הייתה הצלחה אדירה והייתה אנרגיה מדהימה בחדר, ובגלל האנרגיה הזו הייתי קצת עצבני לעצור את הארוחה ולדבר על שרשרת. עם זאת, ברגע שקמתי לדבר החדר נהיה שקט במהירות, והצלחתי לומר את המילים המעטות שלי על שרשרת ועל מייסדתה רושל שורץ - זכיתי לשמוע אותה מדברת כשהגיעה לבקר באוניברסיטת מרילנד לפני כמה שנים. אחרי שסיימתי, פתחנו את הקהל לכל מי שהיה בארוחת הערב שרצה לומר כמה מילים על סרטן השד או סרטן באופן כללי. שני אנשים נשאו נאומים מאולתרים מדהימים, אחת מהם הייתה אישה צעירה שדנה במאבקה האחרון של חברתה בסרטן. היא תיארה את ההשפעה הבלתי נשכחת שהייתה לשרשרת בעזרה לחברתה, בוגרת מכללה טרייה, לנווט דרך שלב חדש ומאתגר בחייה.

ארוחת הערב הייתה הצלחה מדהימה ואנחנו אסירי תודה שרשרת יכלה להיות חלק ממנה. אנו מבורכים לקדם את משימתה של שרשרת בתמיכה בנשים יהודיות ובמשפחותיהן במאבקן בסרטן השד.