הרהורים חדשים על תפילה ישנה

“"בראש השנה כתוב
וביום כיפור הוא נחתם
כמה ימותו וכמה ייוולדו
מי יחיה ומי ימות..."

אישה שחיה עם סרטן מתקדם שיתפה אותי לאחרונה שכאשר קראה את התפילה "מי יחיה ומי ימות" בראש השנה, היא העבירה את תשומת ליבה מהפרשנות המילולית של התפילה על חיים ומוות, לראיית התפילה באופן מטאפורי יותר כתבנית לאופן שבו יש לחיות את החיים. ראיית תפילה טעונה ורגשית זו מזווית שונה מציעה הנחיה כיצד לחוות את החיים, במיוחד כשמתמודדים עם קשיים ואתגרים בחייך.

העברתי את המסר שלה לנשים אחרות החיות עם סרטן מתקדם בתוכנית "Embrace" של שרשרת, שהעמיקו את הדיון על ידי הוספת פרשנויות משלהן לתפילה היסטורית ונצחית זו.

האם אני חי את חיי במלואם או שאני מתמקד במוות?
איך אני מודד את הימים שלי? האם אני מבזבז זמן?
האם אני חי את חיי ומגיב לכל דבר כאילו ביתי עולה באש או ניזוק משיטפון גדול? לא כל דבר הוא 10 בסולם הלחץ.
למה אני אמור להיות רעב? האם אני משתוקק לדברים הנכונים? מהם הצרכים האמיתיים שלי?
האם אני חונק את עצמי במחשבות מתמידות של פחד וחרדה, שליליות, קנאה או כעס?
האם אני לוקח זמן לנוח או שאני תמיד משוטט, רץ? האם רגעי מנוחה מפחידים אותי?
איך אוכל לחיות את חיי בשלווה ולא להיכנע לבריונות של הסרטן?
כיצד אני מייחס ערך לחיי? באילו דרכים אני עשיר (לא מבחינה כלכלית)? האם אני מעריך את עושרי? האם אני אסיר תודה על מה שיש לי?
איך אני ממשיך לגדל את עצמי?

לקראת יום כיפור, משימתנו היא להרהר לאחור על השנה החולפת כדי לעזור לנו להתקדם. עם מבטים חדשים על תפילה זו, נוכל למצוא תקווה והשראה לשנה הקרובה. אני מאחל לכולנו הרהורים משמעותיים ומרוממים.