נוח: להתמודד עם מסעות בעוצמה

קטע מתוך דבר תורה ורוד של שבת

בתנ"ך, אנו לומדים את סיפורו של נח - אדם שהיה צדיק לדורו - שיצא למסע שמעולם לא היה מתכנן. מכיוון שהוא צדיק, אלוהים מדבר אליו -

נוח, החלטתי למחות את כדור הארץ
נח, הנה מה שאתה צריך לעשות - לבנות תיבה! אסוף את המשפחה שלך, את החיות ואת האוכל.

לנח יש שבוע לאסוף את הכל, ואז יורד גשם במשך 40 יום ו-40 לילה. המים נסוגים, הוא שולח את היונה, נח, משפחתו ובעלי החיים מגיעים ליבשה, ואלוהים כורת ברית עם העם שזה לעולם לא יקרה שוב, על ידי סימן הקשת בענן.

נח הוא סיפור אחד בתנ"ך שנכתבו עליו מאות, אם לא אלפי, ספרי ילדים. איכשהו, סיפור זה על מסע בלתי צפוי מרתק אותנו, כמבוגרים וכקהילה. מהו - על אדם בעל אופי, המתמודד עם מצוקה - לוקח קפיצת אמונה - ויוצא מהצד השני?

איכשהו, זה נראה כמו סיפור החיים. עבור כולנו.

אחד החברים שלי אמר לי לאחרונה, שלפעמים צריך להזכיר לנו שאנחנו בעצם לא אלה שנוהגים באוטובוס. בדיוק כשאנחנו חושבים שיש לנו הכל בשליטה, החיים יזיזו אותנו.

הנה כדור העקומה שלי.

בנובמבר 2014, רצתי במרתון ניו יורק, והחוויה המדהימה שלי הייתה בהשראתה. אין כמו ניו יורק.

נרשמתי מהר ככל שיכולתי למרתון ניו יורק 2015 - עם הצוות שתומך ב"שרשרת", ארגון לאומי ללא מטרות רווח התומך בנשים צעירות ובמשפחותיהן, מכל הרקעים היהודיים, המתמודדות עם סרטן השד. אני מאמינה בעבודתם, יש לי חברים ובני משפחה עם סרטן השד והשחלות, אנשים שמתמודדים עם בדיקות גנטיות והחלטות הקשורות לגנים של BRCA, שיכולים להוביל לסרטן השד והשחלות - והנושא והמטרה הזו נגעה לי. הארגון הזה הרגיש אישי.

התחלתי את תוכנית האימונים שלי למרתון בת 20 שבועות ביוני עבור קבוצת שרשרת. גייסתי כסף עבור שרשרת, למדתי עוד על התוכניות והשירותים שלהם. אמא שלי אפילו התחילה להתנדב במשרדים שלהם. מה שהתחיל כמטרה נהדרת ודרך נהדרת לרוץ את מרתון ניו יורק, הפך לאישי. בספטמבר, 8 שבועות לפני המירוץ, אובחנתי כחולת סרטן השד.

התקשרתי לקפטנית הקבוצה שלי משרשרת, והייתי צריך לספר לה את מצבי.

מיד הוכנסתי למערכת של שרשרת. חיברו אותי ליועצת בצוות התמיכה שלהם שיצרה קשר, ואני מרגישה שהיא פשוט שומרת עליי לאורך התהליך. היא שאלה על ילדיי, גילם ותחומי העניין שלהם, ושלחה "קופסה עסוקה" מלאה בפעילויות שקטות למקרים שבהם "אמא לא מרגישה כל כך טוב" - הם שלחו חומרים, חוברות ומשאבים - גם בשבילי וגם בשביל סלומון, כבת זוגי וכמטפלת העיקרית שלי. ברגע שידעתי אילו נהלים ותהליך אני הולכת לעבור - הם חיברו אותי לאישה במרילנד, שהוכשרה כ"יועצת עמיתים", ועברה באותו מסלול כמוני. רק אתמול קיבלתי "כרית תמיכה" בדואר, מחברת הנהלת שרשרת המייסדת.

והסיפור של המרתון - ובכן, אני לא רץ בניו יורק השנה אבל המשכתי להתאמן, כי אני לא יודע מה עוד לעשות עם עצמי. ריצה מחזיקה אותי מאוחדת פיזית ונפשית. אני משגשג כשאני בתוכנית. החלטתי שברגע שנקבע את תאריך הניתוח שלי, אמצא מרתון מקומי לרוץ בו.

יום אחד יצאתי עם חבר האימונים שלי - וחשבתי על מרוץ של 40 מייל שעשה חבר שלי, אדם ג'קסון, לפני כמה שנים. התחלתי לתהות - איך זה ייראה אם אצור מסלול משלי ואהפוך אותו לאירוע גיוס כספים וגיוס חברים עבור שרשרת? וכך, המסע התחיל. ב-8 באוקטובר נפגשתי עם אדם כדי לדמיין את זה, ו-10 ימים לאחר מכן (ביום ראשון הקרוב!) ארוץ מרתון עם למעלה מ-30 חברים - ומעל 25 בתחנות תמיכה לאורך הדרך.

הרבה יותר כיף לחשוב על ריצה מאשר על סרטן השד. אבל כן, סרטן השד הוא חלק מהסיפור.

ועם זה, אחד החברים שלי יצר קשר עם חדשות ערוץ 7, והיה שם קטע נהדר עליי, על המסע הזה ועל המרתון בליל חמישי. ואז ביום שישי, kveller.com צפה בסיפור, ושיתף גם את הסיפור שלי. זה היה פרסום בלתי פוסק ביומיים האחרונים. מאז שהקטע שודר, עברתי את יעד גיוס הכספים שלי למען שרשרת, שעמד על 10,000 דולר.

מה יש במסע בלתי צפוי, מצוקה ונחישות עזה ומטורפת שפותחים את ליבנו? זה בגלל שזה טמון בכל אחד מאיתנו. כולנו היינו צריכים לצאת למסעות, כמו נוח, כמוני - שהיו בלתי צפויים. כולנו צריכים להחליט כיצד נצא לנתיבים הלא נבחרים הללו. אבל המסע הוא רק חלק מהסיפור שלנו - מה שאנחנו עושים ממנו הוא מה שחשוב.

אני כל כך אסיר תודה לשרשרת ולקהילה שלנו על שליוו אותי בדרך הזו. תודה לכם שאתם כאן, תודה לכם על הנוכחות, ותודה לכם על היותכם חלק משבת הורודה.