צלילי אנושיותנו בראש השנה

כיצד כלי כה כפרי ופשוט, שופר, משמיע כל כך הרבה צלילים? ברגע אחד הוא נשמע כמו תרועת חצוצרה, מנצחת ועוצמתית. בפעם אחרת הוא נשמע כמו יללה; עמוקה, ארוכה ומייסרת. פעמים אחרות זהו אוסף של צלילים סטקטו, מלאי אנרגיה ותנועה. השופר מכיל את כל הצלילים הללו של עונת החגים, בדיוק כמו נשים החיות עם מחלה קשה, אתן עשויות לחוות מגוון רגשות. אף אחד מהם לא נשמע כמו צליל שיפוט מפחיד (על כך אתן יכולות להאזין למוצרט!). הם מבטאים טווח מלא של רגשות אנושיים ופעילויות אנושיות בדיוק כפי שחיינו מתפתחים ללא הרף. ותפילת תקיעת השופר היא תפילת קהילתית. כולנו מקשיבים יחד לצלילים היסודיים של חיי האדם. אדם אחד קורא בשמות צלילי השופר והשני תוקע בשופר. אנו קוראים יחד את תהילים קי"ח, שמתחיל בפסוק: "בצרי קראתי אל ה'" אך ממשיך ואומר "למדני טוב שכל ותבונה". אפילו ברגע דרמטי של עליית המלכות ושיפוט, קולנו ויכולותינו הקדושות להחזיק טוב ותובנה בחיינו לעולם אינן מוטלות בספק. זוהי הברכה של היותנו בני אדם והמתנה שאנו חולקים עם העולם ביום הולדתו.