יום ורוד מיוחד מאוד

היום עשיתי משהו שמעולם לא עשיתי. היום, במקום לברוח, רצתי לעבר משהו מיוחד מאוד. היום הרגשתי כמו חלק חשוב מקבוצה מדהימה של אנשים. ביליתי חודשים רבים בניסיון לשכנע את עצמי שאני לא חלק מהקבוצה הזו. אבל אני כן, ואני כל כך בר מזל להיות כאן. היום היה המרוץ הראשון שלי למען הריפוי בניו יורק. ניצולים אחרים אמרו לי שהמרוץ הוא חוויה משמעותית מאוד, ועכשיו אני מבין למה. כ-20,000 איש השתתפו היום. איך אני יכול להרגיש לבד כשכל כך הרבה אנשים אכפת להם?

היום הצטרפו אליי הוריי המדהימים. הם היו לצידי היום, כמו כל יום בחיי, המסובכים והמשעשעים למדי. זכיתי גם לשתף אותנו בשתיים מחברותיי הקרובות והחשובות ביותר. מבחינתי, השתתפותן ייצגה את כל האנשים המיוחדים בחיי שהיו שם בשבילי ובשביל משפחתי. תודה לכולכם על האהבה והתמיכה שלכם. אני זקוקה לה עכשיו יותר מתמיד. אני מתמקדת בעתיד. אני מתמקדת בעזרה לנשים אחרות לעבור את החוויה הזו. ואני מתמקדת בשנה החדשה שאנחנו עומדות להתחיל. מי ייתן וכולנו נזכה בבריאות, אושר ודברים גדולים.

היום הוא יום מיוחד.

תומכת עמיתים משרשרת משתפת את החוויה הראשונה שלה כחברה בצוות שרשרת עטור הפרסים ב-Race for the Cure NYC.