בלוג
סרטן השד עם טוויסט
מאת: ח"ז בן נחום, מתנדב שרשרת
לפני למעלה מ-20 שנה אובחנתי כחולת סרטן השד. הייתי בסוף שנות ה-40 לחיי, אתלטית ובעלת מודעות בריאותית. היום שבו הכל התחיל ייחרט בזיכרוני לנצח. נהניתי ממשחק טניס, כשהכדור פגע בפטמה שלי. שמתי לב שהפטמה שלי התנפחה ולא חזרה לעצמה גם לאחר מספר ימים. מודאגת, החלטתי להתייעץ עם רופא. הומלץ לי לתאם ניתוח בהקדם האפשרי. עברתי כריתה רדיקלית של השד, ולאחר מכן טיפול. בדיקות גנטיות לא היו על מסך הרדאר שלי מכיוון שמעבדות מיריאד גילו כיצד לבדוק את הגן BRCA רק חמש שנים לאחר האבחון הראשוני שלי. כיום יש לי שני ילדים בוגרים. בתי פנתה אליי לאחרונה בבקשה שאעבור בדיקה גנטית כי היא חששה מהסיכון שלה לפתח סרטן שד. נעניתי ואני אסירת תודה שבדקתי BRCA. לעת עתה, הם ימשיכו להגביר את המעקב. אני חיה עם סרטן שד גרורתי של הריאות, אני חווה תופעות לוואי מהטיפול, אבל אני נשארת פעילה ועסוקה. אני עדיין דואגת לילדיי ולסיכון שלהם לפתח סרטן, בדיוק כמו כל האמהות שאובחנו כחולות בסרטן השד. הדבר היחיד שמייחד אותי הוא שאני אבא שלהן. אני תורמת את קולי כדי להעלות את המודעות לכך שסרטן השד יכול לעבור מאב לבת. עלינו להמשיך להגן על עתידנו ועל עתיד ילדינו בכך שנזכור לכלול את ההיסטוריה המשפחתית של האב כשאנו שוקלים את הסיכון הגנטי של ילדינו לפתח סרטן שד. אני מקווה שעל ידי שיתוף הסיפור שלי עם שרשרת נוכל להציל חיים.