בלוג

לכל אחד יש את הכוח לעשות שינוי: החוויה שלי כתומך עמית עבור שרשרת

A woman with long brown hair and a black top smiles at the camera. The background includes a wall with abstract colorful artwork and a pink painted corner.

לעולם לא אשכח את השבוע בו אובחנתי כחולת סרטן השד בשנת 2018. חברה קרובה חיברה אותי עם חברה משותפת מהמחנה שחוותה את מה שחוויתי מספר חודשים קודם לכן. אני זוכרת בבירור איך המחשבות שלי רצו בכל מיני שאלות ללא מענה. היא הפכה למקור כוח מדהים עבורי, שכן היא יכלה לשתף אותי בחוויה האמיתית שלה שעברה את מה שעמדתי לעבור. הקשר עם מישהי שהייתה שם לפניי, סוג של פורצת דרך אם תרצו, באמת היה נחמה ענקית עבורי באותו זמן. דיברנו על החלמה, כמה מהר אוכל להתקלח אחרי הניתוח, איזה חלוק רחצה לקחת, איך להתמודד עם מבקרים ועוד כל כך הרבה נושאים שאף אחד אחר לא יכול היה להבין אלא אם כן היה שם קודם. זה נתן לי שקט נפשי עצום שמישהי שהכרתי כבשה את ההר שאני עומדת לטפס עליו. זו בדיוק התמיכה ששרשת שואפת לספק והיא בסיסית להצלחתם. זו הייתה המשימה של רוכי שורץ ב"א"ה" כשהיא הקימה את שרשרת.

אחרי שזכיתי להחלים מסרטן השד, יועצת התמיכה המדהימה שלי בשרשרת שאלה אותי אם אשקול להפוך לתומכת עמיתים, "קשר" בשרשרת. התרגשתי מההזדמנות לתרום הלאה ולהשתמש בניסיון שעברתי כדי לעזור לאחרים. שרשרת סיפקה לי את ההכשרה והכניסה את הפרטים שלי למאגר הנתונים שלהם. במהלך שלוש השנים האחרונות הצלחתי להיות שם עבור אחרים כמו שאלה שלפניי היו שם בשבילי. זה אף פעם לא קל לקבל שיחה כזו - זה מחזיר אותי ליום הנורא ההוא שבו הרדיולוג נתן לי את החדשות שאף אחד לא רוצה לשמוע בממוגרפיה הראשונה שלו. עמוק בפנים אני יודעת שהנחמה שאני מספקת על ידי הקשבה למישהו או סתם להיות שם לתמיכה היא באמת לא יסולא בפז עבורם. הייתי בנעליים שלהם ועכשיו אני "מבינה".“
עצרתי לרגע בתוך הכאוס של היום או השבוע שלי כדי לענות לשיחה או להתקשר למישהי שמתמודדת עם סרטן השד שהופנתה אליי על ידי שרשרת. קשה לתאר במילים את התחושה שסוג כזה של החזקת יד וירטואלית גרם לי, אבל בהיותי בצד השני של זה אני יכולה לומר שזה באמת יקר מפז.

לאחרונה דיברתי בוובינר כדי לעזור להכשיר אחרים להיות "קשר" עמיתים, וכשסיימתי הבנתי כמה אדם אחד באמת יכול לעשות שינוי. אם אפילו אדם אחד מושפע מהקריאה הזו, אז הכל היה שווה את זה. בשנה שעברה היה לי הכבוד לחגוג את "שבוע הורוד" בתיכון מעיינות לבנות. זה היה המשך לחגיגות יום הורוד שלהם בשרשרת. הייתה לי זכות לשתף את סיפור ההישרדות שלי, את הקשר שלי לשרשרת וללמד ארבעה שיעורי זומבה אנרגטיים בנושא שנות ה-80 כדי לסיים את "שבוע הורוד" שלהם. חדר הכושר במעיינות מוקדש לזכרה של סבתי והוא גם היה זכרה. יארצײַט (יום השנה למותה) באותו שבוע, מה שהפך את זה למשמעותי עוד יותר עבורי. הייתי אסירת תודה על שיחה עם תלמידיי באקדמיית יבנה ביום הוורוד. העובדה שאני עדיין כאן היום ויכולה לחלוק את החוויה שלי כ"קשר" עמיתים בתקווה שהם יוכלו להשפיע על אחרים היא ברכה עצומה.

היום הוורוד של שרשרת (שרשרת שנתי יוזמה עולמית בהובלת סטודנטים, להעלות את המודעות לסרטן השד) הפכה לחלק בלתי נפרד ממסע הריפוי שלי, בזכות ההזדמנות הייחודית שהיא מספקת לי לשתף את הסיפור שלי ולהפיץ מודעות לארגון הייחודי ששרשרת. שרשרת עזרה לי והעניקה לי השראה לעשות יותר עם הניסיון שלי כניצולת סרטן השד. כאשר החיים מזמנים לך משהו שנראה בלתי עביר ואתה בר מזל מספיק או עובד קשה כדי להתגבר עליו, זהו הכוח שלך. לכל אחד יש את הכוח לעשות שינוי עבור מישהו אחר, וכשאתה משתמש בניסיון שלך בדרך זו, זה הופך לכוח-על שלך.