להישאר בחברת חרדה

חג השבועות חוגג את מתן התורה לעם ישראל בהר סיני. מתועדים כי העם שמע רעמים וברקים, ועננים ועשן מילאו את האוויר. החוויה הייתה עצומה ומעיקה על החושים. בני ישראל רעדו מפחד. חוויתם פעם ימים כאלה?

אני מדמיין שאלו מכם ששמעו את המילים "אתה חיובי ל-BRCA", או "יש לך סרטן", או "הסרטן חזר", חוו עומס עצום על חושיהם. אולי גם אתם רעדתם מפחד. המחשבות שחוזרות על עצמן לאחר שמיעת המילים הללו יכולות להיות מייסרות יותר מהמציאות. לעתים קרובות אנחנו מצליחנים מדי כשמדובר בדמיון תרחישים גרועים יותר. 

אמנם איננו יכולים למנוע ממחשבות פולשניות להיכנס לחיינו, אך אנו יכולים להגיב אליהן בצורה שמרגיעה ומעצימה. כשמחשבה פולשנית מגיעה אליי, אני מדמיין את עצמי מניח את זרועי סביבה, בדומה לאופן שבו הייתי מניח את זרועי סביב כתפו של מישהו, ו"אומר" למחשבה: "ידעתי שאתה מגיע. ציפיתי לך. אתה יכול לבלות, אבל יש לי דברים לעשות." אני מגלה שככל שאני מקבל את המחשבה בברכה, כך היא פחות משתלטת עליי.

אישה אחת בקבוצת "Embrace" של שרשרת, המיועדת לנשים החיות עם סרטן שד מתקדם, שיתפה: "אני יודעת שאני מרגישה חרדה רבה יותר כשאני מחכה לתוצאות בדיקות או הולכת לפגישות. בימים האלה אני לוקחת את החרדה איתי. כל הימים שביניהם שייכים לי, והחרדה צריכה למצוא מישהו אחר לבלות איתו." מילים חכמות אלו יכולות להרגיע את הרעם ולנחם את הנשמה.