השארת מורשת של ירידה בסיכון לסרטן לאורך החיים

הייתי נשואה טרייה כשנודע לי על המוטציה BRCA1 שלי, לאחר שאובחנה סרטן השחלות של אמי. תכננו להקים משפחה, אך לאחר שגילינו שיש סיכון של 50/50 להעביר את המוטציה הגנטית לכל אחד מילדי, החלטנו על הפריה חוץ גופית עם אבחון גנטי טרום-השרשה (PGD) כדי להעביר רק עוברים ללא המוטציה BRCA1 שלי. כששאלתי לראשונה את החלטתי, לאינטרנט היה הרבה מה לומר, אבל לא הרבה לתרום מבחינת קהילה שמבינה את החוויה שלי. ניווטתי בעולם הרפואה בכוחות עצמי כדי ללמוד כיצד ניתן לסנן את המוטציה BRCA1 שלי באמצעות הפריה חוץ גופית עם PGD. יצרתי קשר עם אישה צעירה אחרת שעוברת הפריה חוץ גופית באותו זמן מאותה סיבה. עד מהרה הפכנו לחברות, שחלקנו את המסעות שלנו יחד. כדי לעזור לאחרים, יצרנו קבוצת תמיכה מקוונת עבור אחרים שעוברים גם הם הפריה חוץ גופית PGD עבור BRCA ומוטציות סרטן תורשתיות, ושנינו פנינו לשרשרת להתנדב.

המסע דרך טיפול הפריה חוץ גופית הוא מלחיץ ומאתגר. הסתמכתי על חברתי לתמיכה לאורך הטיפול עצמו, בהפלה ובהצלחה. כיום, אני מתנדבת בשרשרת כי אני מאמינה שאני יכולה לתמוך באחרים בתהליך שאף אחד לא צריך לעבור לבד. אני עוזרת לעמיתים להבין איך התהליך עשוי להיות, ואני מספקת תמיכה רגשית בכל שלב במסע. עברו שש שנים מאז שנודע לי על המוטציה BRCA1 שלי, וכעת יש לי שלושה ילדים מקסימים שאינם נושאים את המוטציה BRCA1 שלי. השארת מורשת של סיכון מופחת לסרטן לאורך החיים היא משהו שאני גאה בו ומקווה לחלוק מודעות רבה יותר עם אחרים.

קרדיט צילום: Mitzvah Photography אנט ליבוביץ