בלוג

המסע שלי עם הסרטן הוביל אותי לשרשרת

<p><img src="https://www.sharsheret.org/wp-content/uploads/archive/files/images/blog/beverly-levy.jpg" style="float: left; margin-left: 5px; margin-right: 5px;" height="266" width="201">Among my many…

בין הזהויות הרבות שלי, אני יהודי ואני ניצול סרטן. השילוב בין שני התפקידים הללו נתן לי השראה להצטרף לשרשרת.

לפני שני קיצים, בדיקת פאפ השגרתית שלי הראתה תאים מסתוריים ומקומם לא נכון. ביופסיות מעקב, ובסופו של דבר כריתת רחם מלאה, הראו שיש לי סרטן בשחלות. אז, קיבלתי את "טיפול הספא" בבית החולים לסרטן סמילו - המילים שלי למה שהיה בעצם משטר כימותרפיה של ארבעה חודשים. איבדתי את השיער שלי, 14 קילוגרמים, את רוב הכוח והאנרגיה שלי, ולמדתי על עצמי ועל החיים יותר ממה שאי פעם חשבתי שאפשרי.

מחלת הסרטן עבורי הייתה הזדמנות להכיר את עצמי באמת ולראות את משפחתי וחבריי דרך עיניים שונות לחלוטין. מה שלא עשיתי זה לתת לסרטן לדכא אותי. מצאתי כוח פנימי שמעולם לא ידעתי שיש לי. מצאתי את היכולת לצחוק על תופעות הלוואי שלי. גיליתי שבעלי באמת יודע איך לשטוף כלים (ועוד הרבה יותר) ולטפל בי בצורה הכי אוהבת ותומכת. ציפיתי לספק תמיכה רגשית לבתי ולאמי הקשישה, כשלמעשה, הן אלה שעזרו לי למצוא את החוזקות שלי ונתנו לי בדיוק את התמיכה הנכונה, בלי לגרום לי להרגיש שאני צריכה אותה.

במהלך ההחלמה שלי, הלכתי לאירוע של הפדרציה היהודית של ניו הייבן, שם רושל שורץ, מייסדת שרשרת, הייתה הדוברת המרכזית. לא רציתי לחשוב על סרטן, ואני זוכרת שאמרתי לה לפני שדיברה, "אם זה נהיה סרטני מדי, אני יוצאת מכאן". זה לא היה ככה, ונשארתי. חשבתי כבר זמן מה שאני רוצה לתת בחזרה, מתוך הערכה לטיפול ולתשומת הלב הרבה שקיבלתי. אבל, לא ידעתי איך עד שנודע לי על שרשרת. 

באותו לילה, יצרתי קשר עם שרשרת כדי לומר שאני רוצה להפיץ את הבשורה על הארגון הנפלא הזה ולהפוך לתומך עמיתים. למדתי כל כך הרבה דברים חיוביים דרך חוויית הסרטן שלי ואני רוצה לעזור לאחרים שאובחנו כמוני. למדתי מה זה להיות בצד המקבל של תמיכה, שיהיה מישהו לדבר איתו שיכול להבין רק על סמך חוויה משותפת, ומישהו שיאפשר לי פשוט לדבר בלי להגיב או לשפוט. זה מה שאני רוצה לעשות כחלק מתוכנית תמיכת העמיתים של שרשרת.

אחרי תשעה חודשים של מחלה מסרטן, הסרטן חזר לי ואני חוזרת לכימותרפיה. קוקטייל אחר וחוויה שונה. אבל, שוב, הגוף שלי נלחם בכל כוחו כדי להיות נקי מסרטן. יש דברים שלא השתנו בפעם השנייה. אני רוצה ליהנות מהחיים כל יום - מהשמחות הקטנות והגדולות. ועם הסובבים אותי ודרך שרשרת, אני מתכננת להיות שם עבור אחרים עוד זמן רב.