מסכת סרטן השד

אם נבקש מיקירינו לתאר את חווייתם עם COVID-19, הם תמיד ידברו על פחד ובידוד חברתי; דאגה שהעולם "לעולם לא יחזור לשגרה"; חוסר שליטה; חוסר ודאות; חוסר אונים. האם אחד מהרגשות הללו נשמע לך מוכר? אבחון סרטן השד הופך אותך למומחה בהתמודדות עם רגשות אלה. כשחבשתי את המסכה שלי כדי להימנע מהידבקות במהלך מגפת הקורונה, התנחמתי בסולידריות של העולם - כולנו היינו בזה יחד. חשבתי על הדמיון לחווייתי עם סרטן השד, אולם חוויה זו הייתה רצופה בתחושת טראומה אינדיבידואלית הרבה יותר.

האקלים הנוכחי גורם לנו להיות מודעים לסכנות הערמומיות שעלולות לחלחל לרווחתנו: חיידקים מהמכולת; טיפות זיהום באוויר; מחלות על משטחי מתכת. ככאלה, כולנו קיבלנו הוראה לנהוג בהיגיינה בטוחה: לשטוף ידיים; לשמור על ריחוק חברתי; לעטות מסכה. כמו כן, הזכירו לנו את חשיבות בריאות הנפש: לעסוק בפעילויות המעניקות לנו תחושת שליטה; מדיטציה; תזונה בריאה; שינה טובה; פעילות גופנית. תרגול התנהגויות אלו הן דברים שאנחנו, כניצולים, יכולים להמשיך לעשות בחיינו מחוץ לקורונה, כדי להעצים את עצמנו ולתמיד להיות חמושים בכוח. עם זאת, במקום ריחוק חברתי, נוכל להכפיל את מספר החיבוקים.

כשהעולם מתחיל לאט לאט "לחזור לשגרה", אני נזכרת שרבים יסירו את המסכות שלהם, ברגע שייחשב בטוח לעשות זאת, ו"יחזרו לחיים". אני חושבת על המסכות שחבשנו כמטאפורה לחוויית הסרטן. למרות שאנחנו, הניצולים, מסירים לאט לאט את המסכות שלנו לאחר טיפול בסרטן, למרבה הצער, נמשיך לחפש "חיידקים". תחושת הפחד שלנו יכולה להתלקח מחדש במהירות. במהלך מגפת הקורונה, המקום היחיד שבו הצלחתי להסיר את המסכה שלי ולהיות בין "אלה שהיו בטוחים" היה עם משפחתי. למרות שכניצולות סרטן השד, שאר העולם לא חווה איתנו את תחושות הפוסט-סרטן שלנו, יש לנו את יקירינו שמבינים אותנו, כמו גם קהילה יפה של ניצולים בתוך שרשרת. כאן, אנחנו יכולים להמשיך "לחזור הביתה" ו"להוריד את המסכות שלנו". אם אי פעם נצטרך ללבוש את המסכות שלנו, אנחנו חזקות - ויכולות ללבוש אותן. במיוחד מכיוון שהן ורודות.

רנה א. אקסלברט, בעלת תואר דוקטור לפסיכולוגיה פיזית (CFT), היא גם פסיכולוגית מורשית וגם מאמנת אישית מוסמכת. היא קיבלה תואר ראשון מאוניברסיטת קורנל, ותואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת ניו יורק. ד"ר אקסלברט היא המנהלת המייסדת של מרכז המטמורפוזה לשינוי פסיכולוגי ופיזי, שם היא משלבת פסיכותרפיה ופעילות גופנית, תוך התמקדות בקשר בין גוף לנפש. היא גם מחברת הספר... “שרירי כימותרפיה: לקחים שנלמדו מלהיות פסיכו-אונקולוג וחולה סרטן (הוצאת קמע, 2020).        

 ד"ר אקסלברט מנהלת קליניקה פרטית בניו יורק, מנהסט וניאק, ניו יורק, לטיפול בילדים, מתבגרים, מבוגרים ומשפחות. היא גם מרצה מן החוץ במחלקה לפסיכולוגיה יישומית בבית הספר לתרבות, חינוך ופיתוח אנושי ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת ניו יורק, שם היא מלמדת קורסים בפסיכולוגיה ברמת תואר שני. ד"ר אקסלברט שימשה בעבר כפסיכולוגית צוות במרכז הסרטן לילדים בבית החולים ווינתרופ של אוניברסיטת ניו יורק, ועבדה עם ילדים ומתבגרים שאובחנו כחולי סרטן.