מה מטופלות צריכות לדעת - סרטן השד ושימור פוריות - עיתוי איסוף ביציות

מספר הנשים המאובחנות עם סרטן השד בשנות הפוריות שלהן גדל. כימותרפיה לסרטן השד יכולה להשפיע לרעה על יכולתה של האישה להביא ילדים לעולם.

שימור פוריות פירושו שימור היכולת של אישה או זוג להקים משפחה בזמן שיבחרו. עבור רוב סוגי הסרטן, הריון לאחר הטיפול אינו מגביר את הסיכון להתקדמות הסרטן או לסיבוכים מיילדים או יילודים. לכן, שיפור בניהול הטיפול בסרטן ועלייה בשיעורי ההישרדות יצרו צורך מוגבר בשימור פוריות.

שימור ביציות ועוברים בהקפאה הן כיום טכניקות מבוססות היטב לשימור פוריות, אך יש להן מגבלות. גם כימותרפיה וגם טיפולי קרינה משפיעים רבות על פוטנציאל הרבייה ויש לבצע הליכי שימור פוריות לפני טיפולים אלה. ההשפעה של תרופות כימותרפיות על השחלה משתנה, החל מהיעדר השפעה ועד ניוון שחלתי מוחלט. מידת הנזק תלויה בסוג התרופה הכימותרפית, במינון, בגיל המטופלת ובעתודה השחלתית. לנשים מבוגרות יש עתודה שחלתית נמוכה יותר ולכן הן רגישות יותר לנזק שחלתי, גיל המעבר המוקדם ודרגות שונות של אי פוריות.

האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית פרסמה לראשונה המלצות בנושא שימור פוריות בשנת 2006 וקבעה כי יש ליידע מטופלות המטופלות במהלך שנות הפוריות שלהן על אפשרויות שימור הפוריות ולהפנות אותן למומחים בתחום הרבייה.

טכניקות לשימור פוריות אצל נשים כוללות בדרך כלל: שימור עוברים בהקפאה או שימור ביציות בהקפאה

קריוגן של עוברים – דורש מהאישה לעבור הפריה חוץ גופית (IVF). הביצית שנאספה מופרית בזרע והעובר מוקפא או מוקפא לשימוש מאוחר יותר. נדרשת דגימת זרע מבן/בת זוג או מתורם להפריית ביציות. זוהי טכנולוגיה מבוססת היטב המספקת שיעור הצלחה טוב בהתאם למספר ואיכות העוברים המאוחסנים. שיעור לידות חי של 38.7% להחזרת עוברים מדווח עבור החזרת עוברים מוקפאים.

שימור קריוגני של ביציות (ביציות) – מאפשר הקפאת ביציות שלא הופרו עבור אישה שאין לה בן זוג או תורם זרע. שימור ביציות נמנע משאלות דתיות או אתיות של עוברים שאינם בשימוש וגם מאפשר לאישה לשמור על אוטונומיה רבייתית. שימור ביציות בהקפאה דורש גם מהמטופלת לעבור גירוי שחלתי ואחזור ביציות. שיעורי ההריונות והלידות החי כתוצאה משימור ביציות בהקפאה השתפרו במידה ניכרת.

חסרונות וסיכונים:

• גירוי של סרטן שד רגיש לאסטרוגן (ER+) מהווה סיכון עבור חולות שעוברות גירוי שחלתי. ניתן להוסיף תרופות אנטי-אסטרוגניות כמו לטרוזול וטמוקסיפן כדי להוריד את רמות האסטרדיול בחולות עם גידולים אלה.
• סיכונים נוספים כוללים תסמונת היפרסטימולציה שחלתית וקרישי דם או תרומבואמבוליזם.
• על מנת לא לעכב את הטיפול בסרטן, ניתן לבצע בדרך כלל רק ניסיון אחד של שימור עוברים או ביציות בהקפאה, עם מספר מוגבל בלבד של ביציות/עוברים שנאספים. זה מגביל את מספר ניסיונות ההריון העתידיים.

קריוגפרורציה של רקמת שחלות – זוהי טכניקה ניסיונית הכוללת איסוף כירורגי של רקמת שחלה והקפאת הרקמה. הרקמה מושתלת מחדש לאחר השלמת הטיפול בסרטן. כאשר הפעולה מצליחה, תפקוד השחלות מתחדש תוך מספר חודשים. אם מושתלים בחזרה לאגן, הריון ספונטני יכול להתרחש, אך לעיתים קרובות יש צורך בהפריה חוץ גופית אם הרקמה אינה באגן. לטכניקה זו יתרונות פוטנציאליים עתידיים בכך שהיא אינה מעכבת את תחילת הטיפול בסרטן, מונעת את הסיכון לגירוי שחלתי ואין צורך בבן/בת זוג או בזרע תורם. היא משמרת מספר גדול יותר של זקיקים ומאפשרת תפקוד שחלות.

עיתוי שימור פוריות בסרטן השד:

• יש לתאם ייעוץ לשימור פוריות בזמן האבחון הראשוני.
• הזמן הטוב ביותר לשימור פוריות הוא לאחר ניתוח ולפני טיפול אדג'ובנטי.
• גירוי שחלתי אורך כשבועיים מהיום השני של המחזור ולכן יש לתאם ולתכנן אותו כדי לא לעכב את הטיפול בסרטן.
• ניתן להשתמש בשיטות חדשות של גירוי שחלתי כגון 'גירוי פאזה לוטאלית' ו'פרוטוקולי התחלה אקראית' כדי להתגבר על אילוצי זמן ולהימנע מהמתנה למחזור החודשי.
• עבור נשים בעלות BRCA+ או נשים בעלות סיכון גנטי אחר המעוניינות לעבור שימור פוריות לפני כריתת שחלות אלקטיבית, אפשרויות אלו, כמו גם אחרות בעלות פחות מגבלות זמן, זמינות.

למידע נוסף: בקרו באתר https://www.reproductivefacts.org/faqs/frequently-asked-questions/ או חפשו ASRM ושימור פוריות.